דנה חיימזון בוארון

[דנה חיימזון בוארון]

אביבית שלום,
הייתי מציעה לך ראשית לנסות וגשש מול בן זוגך בנושא של העתיד משותף.
לעלות את הנושא לדיון לא הופך אותך ללוחצת בנושא.
סביר להניח שבצורה כזו או אחרת הרקע הזוגי של אימו השפיעו עליו בתפיסת הזוגיות,
אך ההשפעה הזו כרגע אינה רלוונטית עבורך משום שגם במידה וכן לא בהכרח זו הסיבה לכך שההצעה לא הגיעה.
אני מציעה לך לעלות את הנושא כדרך אגב ולא בנימה של" אני רוצה לדבר איתך על משהו.."
יותר בכיוון של שיתוף ממקום רגשי שלך-" הייתי בחתונה של וזה בדיוק הסגנון שהייתי רוצה לחתונה שלי…"
"אני רוצה 3 ילדים ואתה?"…

או יותר ישיר- אתה רואה אותנו מתחתנים עוד שנה ,שנתיים?
גישוש הוא גישוש, ללחוץ על אדם זה להפוך את השאלה לנושא קבוע בניכם.
שנית, במידה ותרגישי שהתשובה שקיבלת משקפת בעיה כלשהי תנסי לפתח איתו בזהירות
את הנושא( את יכולה גם לשתף אותי ואייעץ לך)
ובמידה התשובה תהיי קלילה תגדירי לעצמך זמן שנראה לך סביר לבחון מחדש את הנושא.

הייעוץ במקרה הזה מתאים במידה ויש התנערות מוחלטת המנושא או תגובות שליליות
מצידו והעדר התמודדות עם השאלה.

בהצלחה,
דנה

[דנה חיימזון בוארון]

היי נורית,
קשה מאוד להציע משהו נקודתי כדי לפתור משום שאנני מיכרה את הנפשות אך אשתדל.
רגישות זה דבר יחסי ואין ספק כשאת נפגעת את מאוד רוצה לקבל תמיכה והבנה ולא
זלזול ברגישות שלך.
יש בניכם פערים בתפיסת הרגישות ובמקום לשים באמת דגש במה נפגעת את בעצם
מוצאת את עצמך חצי מתנצלת ומסבירה למה את פגיעה כ"כ.
רצוי להתמקד ולנסות לראות אם יש מוטיב ובאילו מקרים הוא חוזר.
במידה וכן לנסות ולסכם מייני סיכום בניכם על התנהלות במקרים כאלה שהמטרה
היא סבלנות שלך מול היכולת שלו להכיל את הרגישות שלך.
השינוי דורש אימון ואיפוק.
תשתדלו להציע פתרון שמקובל על שניכם באיך להתנהל ברגע שאת נפגעת.
הגדרת ציפיות יכולה להיות פתרון הולם.
בהצלחה.
דנה

[דנה חיימזון בוארון]

אשתדל לענות על שאלתך משום שישנם כמה דברים שחשוב לי לדעת כדי לתת לך תשובה
מדויקת כמה שניתן במסגרת זו.
ראשית על סמך מה המטפל של בת זוגתך החליט שהבעיה שלכם היא בסיסית?
נפגשתם, הוא דיבר איתך באופן אישי? הייתם בסוג של תהליך משותף אצלו?
במידה ולא אין שום ביסוס לדברייו.
אחרי הכל, הצגת דבריה של אישתך מולו היא מתוך ההתבוננות שלה על הקשר והפרשנות שלה
דבר אשר אינו מספק כדי לקבל אינדקאציה אם יש או אין ביסוס.
להגיד שהיא חושבת שזה לא יתרום לכם צריך להיות מבוסס.
תשאל אותה למה היא חושבת שזה לא יכול לתרןם ואפילו תציע לה להגיע לפגישה ללא מחויבות,
על מנת שהיא תוכל להתרשם מאופן התהליך והמישגיו וכמובן מהרלוונטיות של המקרה שלכם
בתהליך הייעוצי.
מנסיוני נתקלתי במצבים שאנשים היו במקום שלך וכן עוד היה מהפך בקשר.
הייתי בודקת מה המצב כרגע לעומק ומנסה לבדוק במקביל את התנהלותך מולה.
כדי ליצור שינוי זוגי אפשרי בהחלט ביישום עבודה אישית גם עם צד אחד.
שינוי התנהגותי גורם לשינוי תגובתי.
אם ההתנהגות שלך תשתנה מולה היא לא תוכל להישאר אדישה לו.

אני חושבת שהמטפל שלה לוקח על עצמו אחריות מאד גדולה כאשר הוא פוסל
את היחסים בניכם וגורם לה להבין שאין עוד מקום ליחסים האלה.
אני מקווה שעניתי לך ואתה מוזמן להתייעץ איתי בהמשך.
כל טוב והצלחה בכל אשר תחליט.
דנה

[דנה חיימזון בוארון]

פרידה היא דבר בהחלט לא קל.
ישנה התמודדות לא פשוטה ובהחלט סוג של התאבלות על הקשר שהיה.
זוגיות של 5 שנים נתפסת כמאוד רצינית ואני בטוחה שהרבה מאוד מהיום יום שלכם היה כרוך אחד בשני
(את לא ציינת, אבל אני מניחה שאולי גם גרתם ביחד)
מחשבות אחרי פרידה הם חלק בלתי נפרד מהתאבלות על הקשר, אבל עצם המעשה (פרידה) מעיד על כך שהקשר
בניכם הגיע לקיצו.
ליבי, אני ממליצה לך לשבת עם עצמך ולנסות לעשות קודם כל שחזור, מה הביא אתכם למקום הזה של הפרידה.
גם עם ההחלטה לא היתה שלך, סביר להניח שאת יודעת לענות לעצמך מהם המקומות שהובילו למהלך הזה.
אהבה זה מרכיב מאוד חשוב והכרחי בקשר אבל לבדו הוא לא יכול להתקיים ולכן מאוד חשוב שתנסי להציג בפני עצמך מה
לא היה בזוגיות הזו.
כשאת חושבת עליו, אני מניחה שאת משחזרת רגעים יפים, כי בסופו של דבר רובנו נזכרים בטוב ושוכחים את הרע.
אבל אנחנו צריכים תמיד לזכור שהחלטות של פרידה, קשות ככל שיהיו הם תוצר של בעיות בזוגיות.
כשאת חושבת אליו תנסי לחשוב מה הניע את המהלך הזה ותשתדלי להיות כנה עם עצמך (ולא לענות ממקום רגשי) האם באמת הקשר
הזה היה טוב לך לפני הפרידה?
יציאה עם בחורים חדשים – כמה דברים בנושא…
1.יציאה עם בחורים חדשים – מעשה חכם, אבל אולי עשית זאת בשלבים מוקדמים מדי
אחרי הפרידה ולכן ההתמודדות היתה קשה מדי.
2. המקום של ההשוואה הוא מאוד טבעי בייחוד שאת מאוד מורגלת לבחור שאיתו יצאת פרק זמן כ"כ ממושך.
3.לא בהכרח הבחורים שיצאת איתם ( אני לא יודעת במשך כמה זמן וכמה הם היו) הם באמת התאימו לך או יכול
להיות שלא נתת לזה הזדמנות אמיתית.

אני מציעה לך לבלות קצת זמן עם עצמך,לעשות חושבים ולקבל את הפרידה ממקום של הבנה למרות כל הקושי.
יכול להיות שאחרי הכל' הקשר הזה לא הוביל אתכם למקום טוב או שנשארו דברים פתוחים שלא מאפשרים לך להמשיך הלאה..
(ואת הדברים האלה צריכים לבחון מחדש)

בטחון עצמי באופן לגטימי יכול להיפגע אחרי פרידה אך הייחוס שהפרידה קשורה למקום עבודה זה אולי פרשנות אישית, אלא אם כן המוטיבציה שלך לעבוד
פחתה וזה הורגש במקום העבודה.
אנ חושבת שאת צריכה לעשות פסק זמן ולהחליט עם עצמך איך את ממשיכה הלאה.
איפה המקום שאת מותחת את הקו ואומרת לעצמך- מספיק
"אם הוא לא עסוק וטרוד בי כמו שאני בו אולי זה לא נועד להיות?"…

מאחלת לך בהצלחה ואם יש לך עוד שאלות, אני פה:)

[דנה חיימזון בוארון]

גולש נכבד,
בנוגע לשאלתך- אני מבינה מהתוכן שהבעיה מופנית לגבי ההתמודדות שלך מול ילדך.
כיצד הבעיה משליכה על הזוגיות?
אתה מוזמן לכתוב לי או לפנות אליי טלפונית ל 052-6173323 או ל 054-8034289

יום נפלא,
דנה

[מאת]

תגובות