על סף יאוש

[משה]

שלום רב.
אני ואשתי מקירים כבר 9 שנים מתוכם 6 שנים נשואים. אנחנו מאוד שונים באופי. אני שקט ורוב הזמן רגוע ואישתי ההפך המוחלט. אוהבת לדבר להכיר ולצעוק. אולי השוני הוא שמשך אותנו אחד לשני והשלים את הפערים.
בתחילת הקשר, עשיתי את טעות חיי ובגדתי באשתי כשהיא היתה רחוקה. כל העניין התגלה מספר שבועות לפני היום שאמור להיות המאושר (אחרי הולדת הילדים) בחיינו, לפני החתונה. אני בהתחלה ניסיתי להכחיש את הנושא ושיקרתי (לצערי הרבה) לאישתי. אחרי שהבנתי שאין מה לעשות הודעתי במעשה. אשתי (ואני מבין אותה) דרשה פרטים מדוייקים (איך זה קרה, מה עשינו…) סיפרתי לה הכל (מה שזכרתי אחרי 4 שנים), אך היא לא האמינה ואיימה לבטל את החתונה. מהלחץ שיניתי את הסיפור עשרות פעמים, כדי שיתאים לה (זאת הטעות הנוספת שלי). איך שהוא עברנו את הנושא והתחתנו.
איך מדי פעם לפעם הסיפור צץ מחדש. אני כרגיל ניסיתי להפסיק את הנושא וסיפרתי לאשתי את הסיפור. הבעיה הגדולה שאני בעצמי לא זוכר את הפרטים המדוייקים. במיוחד מהסיבה ששיקרתי לאשתי וסיפרתי לה הרבה ורסיות למקרה. היא התעצבנה "עוד פעם אתה משקר!!! פעם שעברה סיפרתה מה שהוא אחר!!! אתה שקרן!!! אני לא מאמינה לך יותר!!!" ככה כל כמה זמן. בגלל זה היא איבדה את האמון בי לגמרי וכל דבר שאני אומר היא לא מאמינה לו. למרות זאת, איך שהוא כל פעם התגברנו והמשכנו הלאה.
לפני שנה ושלושה חודשים נולדה לנו בת מקסימה וקנינו בית חדש. נראה שהכל מסתדר למרות שבכל ריב הכי קטן, אשתי מזכירה לי שאני שקרן, שאי אפשר לבטוח בי (זה לא כך). היא תמיד יודעת מה אני רוצה. כשאני לא רעב, היא לא מאמינה… תמיד גורמת לי להרגיש אשם ולהתחנן לסלייחה. ב 99% מהמקרים, אני זה שמוותר (לא משנה אשם או לא בריב).
עכשיו אשתי שוב בהריון ולפני כשבוע וחצי הנושא הזה חזר שוב. היינו אצל חברים, אני שתיתי קצת יותר מדי (בד"כ אני לא שותה הרבה) וכאשר הלנו לישון, אמרתי לאשתי "אני כזה שיקור, שאם תשאלי אותי מה שהוא, אגיד רק את האמת". והדבר שצץ לה זה אותה הבגידה הישנה והשקר (הנורא) המתמשך. כמובן שספרתי לה את הסיפור, היא לא האמינה התחילה לצעוק ולריב. כרגיל (זה קורא לה הרבה בריבים עם אשתי – היא יותר חזקה) ניסיתי להשתיק את הנושא ולנסות להתאים את הסיפור למה שהיא רוצה לשמוע. בנוסף עשיתי עוד טעות חמורה, אני מצטער אליה, נשבעתי בבתי, שאחד הפרטים שסיפרתי הוא אמת. אשתי לא האמינה.
כל השבוע האחרון ניסיתי לספר שוב ושוב את הסיפור ולהרגיע את הרוחות, אך לא שמתי לב שאני זה שמציק עם זה וכל פעם פוגע באשתי עם הסיפור מחדש. באחד הריבים כשהיא שאלה אותי אם אני עושה לה דווקה כדי לפגוע בה בכך שמספר הרבה גרסאות אמרתי שכן (זה ממש לא ככה).
כבר ארבעה ימים שאני ישן אצל ההורים שלי, כי אשתי רוצה להיפרד ממני. אני לא יודע מה לעשות. איך להחזיר את המשפחה שלי? כאשר אני רומז על לחזור או לפתוח דף חדש, הכל מחמיר. היא מאיימת שאני לא אראה את הילדה שלי וגם הילד שבדרך.
אני מאוד אוהב את אשתי וכמובן את הילדה המקסימה שלי. אני מבין את הטעויות שלי, השקר הנורא והמתמשך, הלחץ שאני מפעיל כדי שנשלים. בכל זאת, אין לי מושג איך לתקן את זה. אשתי לא מאמינה לי. אני כבר על סף יאוש.
אשמך מאוד להמלצה.
סליחה על אורך המכתב.
תודה רבה מראש.

[דנה חיימזון בוארון]

היי משה,

אין ספק שמכתבך משקף בלבול גדול חוסר אונים.
( אין לך מה להתנצל על אורך המכתב- זה ברור לגמרי וזה התבקש:))
בנוגע למקרה שאתה מתאר…
עשית גם בחירות מטעות בהתנהלות שלך שהתוצאה ששום גרסה שלך, בין אם היא נכונה או לא נכונה…
לא מספקת היום את הסחורה לאישתך והיא אינה בטוחת בך!
אני חושבת שככל שתוסיף אתה תחריף את המצב ולכן עליך לקבל עזרה מיידית.
הסיבה לעזרה נעוצה בכך שלא משנה מה תגיד אשתך לא תאמין לך.
זה נתון שאי אפשר להתעלם ממנו וזו עובדה ולכן ההתנהלות שלך לאורך השנים היא על מנת לפצות על נזקי העבר
מה שלאורך זמן כפי שאתה מספר לא שירת אותך.
אני חושבת שהמקרה שלך לא מעיד על סוף פסוק, כלומר שניתן בהחלט לשנות את פני הדברים בגישה שונה,
וזאת רק עם רצונה של אישתך להיות פתוחה בהבנת השתלשלות האירועים.
כרגע אתם בהריון ואין ספק שהמצב יוצר אצלה רגישות גבוהה יותר יחד עם זאת עליה להבין שהמצב לא יכול להימשך ככה.
הכעס מנהל אותה והפחד מלאבד אותה – מנהל אותך
כאשר אלו הם שמניעים אותך להתנהל בתוך הזוגיות שום דבר טוב לא יכול לצמוח מכאן ולכן אני בטוחה שרק הכוונה חיצונית של איש מקצוע
תאפשר לצמצם את הנזק ולתת פתרונות טובים והחלמת הקשר הזוגי.

הזמן פה לא פעל לטובתך משום שהסתבכת עד כה בסיפורים על סיפורים ולכן כדאי שתמהר לפעול.
אתה מוזמן לשוחח איתי טלפונית לשם כך 052-6173323 דנה
בהצלחה!

דנה

[מייקי]

שלום רב!
אני ואשתי נשואים 20 שנים עם שלושה ילדים נפלאים . התאהבנו זה בזו במבט ראשון וכבר ידענו שנתחתן.
חייב לציין שהיתה לנו אהבה גדולה שנקלעה
למשבר . אשתי קנאית לא קטנה . בשנה ה-19 בגדתי באשתי בגלל שהרגשתי שהיא רחוקה ממני עשיתי טעות גדולה שלאחר חצי שנה נתפסתי. אשתי לא הפסיקה לבכות והחליטה שאני יעזוב את הבית. אחרי מסע של שיכנועים היא נכנעה ונתנה לי הזדמנות. אבל זה כל הזמן צף לה ואני הייתי ממש לא סובלני שכעבור 3 חודשים החליטה שאני לא ממשיך לחיות באותו בית.עזבתי את הבית ואני כרגע גר לבד ממש מדוכא וחיי לבדי.
אני כל כך מרגיש רע עם זה שאני ממש מתוסכל. חייב לציין שהיא מאוד ניסתה להתגבר על זה ואני שדחקתי בה ולא השארתי אפשרות גרמתי לה להרים חומות שהיא מדגישה כל הזמן שהיא רוצה את השקט שלה וזה אבוד אבל היינו מאוהבים עד השמיים ! מה לעשות בשביל להחזיר ארץ הגלגל אחורה?
תודה רבה וסליחה על אורך המכתב.

[מאת]

תגובות