מיואשת מאודדדד

[עינב]

הכרתי את בעלי לפני6 שנים, כמה חודשים אחרי ההיכרות בינינו הוא נעלם ליומיים וחזר אלי ואמר שהוא רוצה קשר רציני,
מספר חודשים לאחר מכן התברר שבאתם יומיים שנעלם הוא הציע נישואים לאקסית שלו ובגלל שסירבה התפתח קשר בינינו.
כשגיליתי את זה הרגשתי שאני רק ריבאונד, מרומה ונבגדת וגם היו כל מיני קטעים אחרים שהוא ממש לא היה ישר בהם..תמיד היו לו ידידות
ולא האמנתי בו וכול פעם הייתי הולכת והוא היה רודף אחרי והייתי חוזרת אליו…בסוף החלטתי שאני מפסיקה לברוח וגם אצלו משהו השתנה ואחרי שתקופה ארוכה היה טוב בינינו יחסית הוא הציע לי נישואים והתחתנו.
היום אנחנו נשואים שנה +ילד בן חודשיים.מאז ההריון אנחנו לא מפסיקים לריב ולהתווכח. אני מרגישה שהוא לא מעריך אותי ותמיד מעביר עלי ביקורת לא משנה כמה אפרפר שיהיה לו טוב הוא לא רואה את זה תמיד אני צריכה לכוון אותו לראות את זה
ואז ירד לי האסימון שהוא בנאדם שלא מסוגל לקחת אחריות על חייו, שהוא חי את הרגע, שהעבודה חשובה לו יותר מהכול (אפילו לירח דבש לא הלכנו בגל העבודה שלו ומעולם לא היינו בחול!!!)הוא ביקורתי מאוד ותמיד צודק אי אפשר לנהל איתו שיחה נורמלית, גם במהלך הלידה שלי (בבית חולים) במקום שידבר איתי הוא היהצמוד למשחקים בטלפון שלו, הוא עצבן אותי מאוד
ומייאש אותי אני מרגישה שאני אפילו מתחילה לשנוא אותו ואני כועסת על עצמי מאוד שהתחתנתי איתו ושהבאנו ילד לעולם(הוא כל כך סינוור אותי)
אני מרגישה שאני החכמה והוא הטיפש…..מצד אחד אני רוצה להעיף אותו מהחיים שלי ומצד שני אני יודעת שלא אתחתן שוב ושהבן שלנו ינזק מזה בפן הריגשי וההתפתחותי ויהיה לי מאוד קשה לגדל אותו לבד אבל אני חסרת אונים.
יש מה לעשות??או שהמקרה שלנו כבר אבוד….
ניסיתי לדבר איתו כל כך הרבה פעמים אבל אין קליטה זה כמו לדבר לקיר- אין הבנה, אין תקשורת
מה את מציעה לי לעשות?

[דנה חיימזון בוארון]

היי עינב
תודה על השיתוף ואורך המכתב נחוץ על מנת שאני אעזור לך.
אשמח שתשלחי לפורום את המכתב במלואו כדי שגם אחרים יוכלו להיעזר בהצעתי.
אלה שסיפורך הוא סיפורם.

מסתבר שדפוס התנהגותו של בעלך טרום הנישואים לא סגור משום שבחרת להזכיר זאת.
מכאן ניתן להבין שזה עדיין מעסיק אותך ואינך רואה בזה סוגיה סגורה.
האימון שעשיתם יחד תרם ,אבל זה שאת לא יודעת להגיד במה הוא תרם זה בדיוק אותה נקודה שמקשה עליך ברגע של כעס לקבל מעצמך מענה כיצד להמשיך הלאה.
כשאדם לא יודע להגדיר לעצמו והוא מושרה במחשבה ובדפוס התנהגותי,הוא מנוהל ע"י התסכול שלו והוא לא מצליח להגיע לתובנות חדשות.
זה בדיוק מה שקורה במקרה שלך.

בעלך לא מאפשר לך להרגיש בטוחה ואת מתחילה לחבר את הקצוות של תחושה זו.
את מרגישה שזה התחיל טרום הנישואים בכך שלא הרגשת ראשונה והיום את מרגישה שהעבודה קודמת אליך.
סדרי עדיפויות שלו מעוררים אצלך פחד ותסכול והרבה כעס ואכזבה עצמית על בחירת ליבך.

עושה רושם שיש לכם בעיית תקשורת גדולה ואת צריכה ראשית לעשות סדר אצלך ולהגדיר לעצמך מה את רוצה?
אז מה את רוצה עינב?
רוצה לפרק? האם את שונאת באמת? האם בעלך היה משתנה היית מרגישה אליו אחרת?
אני מאמינה שכן!
כלומר מה שאת מרגישה אליו כרגע זוהי תוצאה ישירה להתנהגותו.
התנהגותו יכולה להשתנות רק שאת לא מצליחה להגיע אליו מה שמעצים אצלך את התחושה של חוסר שליטה במצב
וחידוד ההתנהגות שלו שפוגעת כ"כ בך.

המצב בינכם יכול להשתנות אם תבחרי ראשית שאת רוצה בכך.
עושה רושם שאם זה לא עובד אצלכם כנראה שהדרך שלך לא מוכיחה את עצמה כיעילה עבורך.
אשמח לקבל ממך פרטים נוספים ולהדריך אותך טלפונית או להיפגש איתך במידת הצורך.

אני ב052-6173323

מקווה שתבחרי נכון עבורך
בהצלחה

דנה

[עינב]

הי דנה, מה שלומך?
זה המכתב המלא:
כתבתי לך בפורום אבל ראיתי שקיימת אפשרות נוספת לשלוח אליך למייל ואשמח מאוד מאוד אם תוכלי לעזור לי …
הכרתי את בעלי לפני6 שנים, חודשיים אחרי ההיכרות בינינו הוא נעלם ליומיים וחזר אלי ואמר שהוא רוצה קשר רציני,
מספר חודשים לאחר מכן אחרי שכביכול התפתחה זוגיות בינינו התברר שבאותם יומיים שנעלם הוא הציע נישואים לאקסית שלו ובגלל שסירבה הוא חזר אלי והתפתח קשר בינינו.
כשגיליתי את זה הרגשתי שאני רק ריבאונד, מרומה ונבגדת וגם היו כל מיני קטעים אחרים עם ידידות אחרות שלו (ככה הוא קורא להן-מעולם לא פגשתי בהן) שהוא היהמיסתורי לגביהן- לא היה עונה להן ליידי ואפעם לא הכיר לי אותן.
עד שיום אחד היה נמאס לי ונפרדתי ממנו לתקופה- הוא רדף אחרי ואמר שהוא רוצה רק אותי כמובן שבסוף חזרתי אליו- אבל הייתי מזכירה לו את זה המון !
וכל ידידה היתה מעצבנת אותי ,הוא לא נתן לי להרגיש שהוא נאמן לי . החלטתי ללכת לטיפול (קואצינג) והחלטתי שבמקום לברוח כל פעם אתחיל להתמודד- ומשהו בקואצינג שינה בי ובו משהו (אני לא יודעת להצביע מה בדיוק)
אז-
אחרי שתקופה ארוכה היה טוב בינינו יחסית הוא הציע לי נישואים והתחתנו.
היום אנחנו נשואים שנה +ילד בן חודשיים.ופתאום ירד לי אסימון….
התחלתי לראות את הזוגיות שלנו בצורה אחרת (אני חייבת להדגיש שהדברים האלה היו תמיד- רק שעכשיו הם קיבלו שם מבחינתי.. )

מאז ההריון אנחנו לא מפסיקים לריב ולהתווכח. אני מרגישה שהוא לא מעריך אותי ותמיד מעביר עלי ביקורת לא משנה כמה אפרפר שיהיה לו טוב הוא לא רואה את זה
תמיד אני צריכה לכוון אותו לראות את זה
והבנתי שהוא בנאדם שלא מסוגל לקחת אחריות על חייו, שהוא חי את הרגע, שהעבודה חשובה לו יותר מהכול (אפילו לירח דבש לא הלכנו בגל העבודה שלו ומעולם לא היינו בחול!!!)
הוא ביקורתי מאוד ותמיד צודק אי אפשר לנהל איתו שיחה נורמלית, גם במהלך הלידה שלי (בבית חולים) במקום שידבר איתי וירגיע אותי הוא היה צמוד למשחקים בטלפון שלו,
הוא עצבן אותי מאוד ורק רציתי שילך והעדפתי להיות לבד
ומייאש אותי אני מרגישה שאני אפילו מתחילה לשנוא אותו ואני כועסת על עצמי מאוד שהתחתנתי איתו ושהבאנו ילד לעולם(הוא כל כך סינוור אותי)
אני מרגישה שאני החכמה והוא הטיפש…..מצד אחד אני רוצה להעיף אותו מהחיים שלי ומצד שני אני יודעת שלא אתחתן שוב ושהבן שלנו ינזק מזה בפן הריגשי וההתפתחותי ויהיה לי מאוד קשה לגדל אותו לבד אבל אני חסרת אונים.
יש מה לעשות??או שהמקרה שלנו כבר אבוד….
ניסיתי לדבר איתו כל כך הרבה פעמים אבל אין קליטה זה כמו לדבר לקיר- אין הבנה, אין תקשורת
מה את מציעה לי לעשות?
אני ממש מתנצלת על האורך של המייל…

אשמח מאוד לעזרתך …

תודה רבה רבה רבה

עינב

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
בהמשך לתגובתך אני חייבת לציין שאת ניתחת בצורה מדהימה את המציאות שלי..
ודרך אגב- את הקואצ'ינג עשיתי בנפרד ממנו..
אני לא באמת רוצה לפרק אבל בשעת כעס הגבול הדק בין שנאה לאהבה כמעט ונקרע…
ואני מרגישה שהוא פשוט שולט בזוגיות בינינו- גם כשאנחנו מתוכחים- אם הוא ירצה לדבר נדבר ואם לא אז לא ..
זה מעבר לתשובה בפורום- אצור איתך קשר….
בתשובתך נתת לי תקווה וזה מעט עודד אותי- תודה !

[דנה חיימזון בוארון]

היי עינב בוקר טוב,

עניתי לך ומקווה שעזרתי לך לחדד את ההחלטות שעליך לקבל.

יום מעולה ובהצלחה,

דנה

[מאת]

תגובות