ביקורת

[שלומית]

אמא של בעלי אשה בקורתית. בכל מפגש משפחתי יש לה משהו ביקורתי להגיד עליי
. סגנון הדיבור שלה אלגנטי ומנוסח בצורה מעודנת כך שהביקורת נאמרת ברמיזה ובעדינות,
ויוצא שאם אני נעלבת אז זה יכול להראות כאילו אני זאת שעושה עניין מכלום.
הבעיה שאחרי כל פגישה איתה אני חוזרת הביתה עם מצב רוח רע.
לא נעים לי שממציאים או מוצאים בי פגמים שוב ושוב.
בכל פעם שאני משתפת את בעלי ומספרת לו שנעלבתי ממשהו שהיא אמרה,
הוא טוען שהוא לא מבין מה מעליב בזה או שהיא מבוגרת וביקורתית ואין מה לעשות,
לפעמים הוא אומר שאני רגישה מידי או שאני שונאת אותה ואני זאת שלא בסדר.
כך שבמקום לתמוך או לעזור לי הוא מוסיף לי עוד סיבה להרגיש רע.
מה לדעתכם כדאי לי לעשות בנושא?

[דנה חיימזון בוארון]

היי,
התיאור מקרה שלי מציג תופעה שכיחה של יחסי חמה – כלה.
אין ספק שעל רגישות לא מתווכחים. את פגועה ממנה וזה שלך, אף אחד לא יכול לקחת את זה ממך.
יחד עם זאת את ממשיכה לקחת את זה איתך, את תחושת הפגיעות והכעס שבחלקו מכוון לבן זוגך
שטוען שאת עושה עניין מכלום…
אני חושבת שאת צריכה לשוחח עם בן זוגך לשקף לו את הרגישות שלך ולגבש החלטה כיצד לפעול,
כי התעלמות מהמצב יביא אותך במהלך הזמן לרצון וצורך לא להגיע אליה ולבקרה ו"פתרון" זה יעצים את המתח
ויגרום לאירוע מיותר וגם את זה עליך לשקף לבן זוגך.
עליו להבין שאת רוצה ביחסים איתה אבל הפגיעות שלך לא פתוחה למו"מ ולכן את מבקשת שישוחח איתה.
שיסביר לה את הרגישות שלך ושיפרוש בפניה את הגישה שלה שמטרידה אותך למרות שנעשת בעדינות מסוימת.
עליו לבקש מאימו שתהייה זהירה ורגישה לרגישות שלך.
עצם היותו מסביר לך שהיא לא תשתנה זו בחירה לא חכמה של הנסיון למזער את הנזק, מבחינתו.

מנסיוני עם זוגות שהיו אצלי בתהליך, מצבים כאלה מכניסים מתחים רבים נוספים לקשר כדאי ורצוי לפתור זאת במהרה.

מקווה שעניתי לך,
דנה חיימזון, יועצת זוגית

[מאת]

תגובות