36
היי מירית,
תודה על השיתוף ותרשי לי לנסות לנחם אותך שאת לא לבד.
הרבה מאוד נשים בנות גילך מתמודדות עם אותם תחושות ומחשבות לאחר הלידה.
הזוגיות איפשהו נזרקת לצד והשיחות עם הבעל הופכות להיות טכניות וממוקדות סביב גידול הילדים.
אני חושבת שכרגע את צריכה לאסוף את חייך ולנסות לעשות בהם קצת סדר.
ממליצה לך בחום להוציא לעת עתה את המילה להתגרש מעולמך ולהתרכז בלהתמודד.
אז איך מתמודדים?
קודם כל את צריכה להבין את מקור הקושי שלך ולא ממקום רגשי, כלומר ממקום טכני.
להתנהל עם זוג תאומות בגילאים כאלה ולהישאר מפוקסת על הצרכים שלך ללא מטען רגשי בסוף היום,
זו מטלה כמעט לא אנושית.
דבר ראשון אני מציעה שתשפי את בעלך בתחושות שלך במקום לעסוק בפרשנות מה קורה אצלו,
ומה הוא חש?
אני בטוחה שתגלי שותף מלא לקשיים אפילו ימחישו את הקשיים שלך.
מאוד חשבו שתדעו לדבר לא מכעב אלא מתוך רצון לקדם את היחסים בניכם ולתעל אותם.
לאחר שיחה חשוב שיקרו 2 דברים מרכזיים:
חלוקת זמנים- לא לקבל את התמונה כפי שהיא- יש אפשרות ליצור חלוקה שבה גידול הילדים לא יפול רק עליך
ולכן עליכם לנסות ולבחון ברוטינה היומיומית כיצד אפשר לקבל עזרה מבעלך/אמא /חמה וכו'
עליכם להגדיר יום בשבוע /שבועיים שהוא ערב שלכם ואתם יוצאים בערב הזה ומנטרלים
את עצמכם מחיי היום יום.
כמובן שיש עוד דברים לעשות מעבר לכך אבל אם תתחילי בזה כבר תרגישי שינוי רב
.
