כנראה שלקחת על עצמך לעשות שינוי ולא לשמור בבטן יותר, יחד עם זאת נשמעת מבולבלת ונסערת. חייבת לגבש דרך בהירה ונכונה שתאפשר לך תקשורת מקרבת וחיובית ויחד עם זאת להסביר לבן זוגך שאת עוברת שינוי ואם עד היום הבלגת אז מהיות יש לי מה להגיד, אבל בנועם. אני חושבת שהתסכול המרכזי שלך נובע מיחסו אליך ובעיקר מזה שאת מרגישה ברורה מאליו ומאוד אבודה על יחסו כלפיך. נשמע שבתוך תוכך את יודעת אם יש לקשר עתיד ואסור לך לתת לרגש שלך לקבל החלטות חפוזות שגורמות ל להתייסר.
אני בת 19 ישלי חב בן 22 כבר 3 שנים אני כלכך מיואשת מהקשר ולאיודעת מה לעשות אני אוהבת אותו מאוד ולא מסוגלת לחשוב על שניה בלעדיו הבעיה היא שהקשר שלנו לא טוב אני לא מספיק פתוחה איתו פשוט לא מצליחה להגיד מה שיש לי עלהלב אני תמיד סופגת את כל מה שיש לי ולא מוציאה ובאיזה שהוא שלב נמאס לי לשמור בפנים! אבל קשה לי מאוד לספר לו דברים. או שאני יתחיל לבכות ולא ידע איך ומה להגיד או שאני פשוט יפחד לריב איתו ויסתום ועכשיו נמאס לי. פשוט נמאס אבל אני לא מסוגלת הוא לא יבין מה אני רוצה ממנו מה קרה לי הוא רגיל שאני סותמת אנני מרגישה שאני איתו הוא מאוד אוהב אותי באמת ויתן לי הכל אבל שאנחנו רחוקים ואני שולחת הודעה מרגישה זילזול מאוד גדול הדיבור הסינונים לאיודעת עם זה בכוונה ..מלא הבטחות של אני יבוא אני בא שאין עליהם כיסוי.. בזמן האחרון אני מאוד משתדלת לנסות לדבר איתו .. רבנו לפני כמה ימים על דבר מטומטם סתם ולא דיברנו שלושה ימים בגלל האגו שלן נמאס לי תמיד שאנחנו רבים, שאני רודפת אחריו ומבקשת סליחה על דבר שלא עשיתי . מה אני עושה מיואשתתתת מהחיים
.
