טיפול משפחתי

דנה חיימזון הינה מומחית מוכרת בתחום הייעוץ המשפחתי אשר ידועה במלחמתה חסרת הפשרות בסטטיסטיקה הידועה לשמצה של הגירושים בישראל. תא משפחתי הינו תוצר של הבסיס הזוגי עליו הוא מושתת, ודנה מביאה עימה את כלל הכלים על מנת לחזק ולתחזק את השורשים ממנו צומח אילן היוחסין. בעת המפגש עם דנה שמה לעצמה למטרה לתת מענה מיידי לדילמות שיכולות לשבש את הקרקע המשפחתית.

מתי הולכים לטיפול משפחתי?

פרק ב': מחלוקות הקשורות להתנהלות מול הילדים יוצרים הרבה קשיים ומתחים ביחסים-

בד"כ הקשיים קשורים לגרוש/ה ולחינוך הילדים גם כשהם גדלים.

מחלוקות סביב פניות, השקעה, יחס, גבולות וגישה יוצרות מחלוקות בין בני הזוג והופכות לנשוא מרכזי בניהם מה שגורם למתחים ולספקות לעיתים לגבי המשך היחסים בגלל קושי בהתמודדות במציאות הקיימת.

עסקים משפחתיים: התחום הכי מבוקש בטיפול משפחתי מתמקד בעסקים משפחתיים.

מדובר בעסקים משפחתיים שגודלם בנוני או גדול שבהם מעורבים כמה או כל בני המשפחה.

מידע נוסף בנושא ייעוץ לעסק משפחתי

לחצים בן בני הזוג בגלל פערים בהתנהלות מול הילדים-

אחד תמיד יותר רך והשני יותר קשה עם הילד. האם זה נכון?

האם ההורים יודעים להתנהל מול הילדים, מגבים אחד את השנייה, מסונכרנים?

האם גמישות יתר ואי הצבת גבולות בא על חשבון הזוגיות? בטח שכן, הכל דורש יותר זמן.

במצבים כאלה שיש מחלוקות, העבודה היא כפולה ומכופלת, לא מדובר בתהליך משפחתי או בטיפול משפחתי אלא זוגי, אבל הנגזרת שלו קשורה בחוסר עבודת צוות ותקשורת לקויה סביב הבית וגידול הילדים.

טיפול משפחתי מקצועי מתאים לכל סוגי המשפחות, בכל היקף ובכל גיל. הטיפול מתאים את עצמו בהתאם למשפחה הספציפית ולמה שעובר עליה, ובעזרת המטפל המקצועי מנתב את בני המשפחה למקום טוב יותר, ולשיקום התא המשפחתי.

תכנית טיפול משפחתי כוללת מספר שלבים:

• שלב ראשון – כבר מהפגישה הראשונה הזוג המטופל, בעזרתה של דנה, מאבחן את הקשיים שהביאוהו למצב הרעוע בו הוא נמצא, כמו גם ניבוי המכשולים שצפויים לו בדרך.
• שלב שני – לאחר האבחון, בונה דנה תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח על מנת לחזור לדרך המלך, תוכנית זו מותאמת אישית לכל זוג על סמך שלב דליית הנתונים. פעולות אלו הן בבחינת פעולות החייאה לזוגיות המטופלת והן טומנות בחובם תקווה לאופק חדש ומאושר.
• שלב שלישי – לאחר בניית דרך הפעולה, המשך הטיפול הינו הליך הדרגתי אשר מכוון את אור הזרקורים אל הזוג המטופל, אותו אור זרקורים מטרתו לתת במה לביטוי אישי לכל אחד מבני הזוג באופן שיגרום לו להיפתח ללא חשש מתגובת הנמענים.
• מפגשים אישיים וזוגיים – מפגשים אלו מתרחשים כשלבי ביניים לאורך התהליך כולו ונועדו על מנת להכיר את המטופל ובעיותיו באופן סובייקטיבי. המפגשים הזוגיים הם המקום להפגיש את בני הזוג כל אחד עם בעיותיו של האחר באופן נעים וידידותי תוך הבניית תקשורת משותפת וחדשה לזוג המטופל.

התהליך אינו נוצר יש מאין והוא מבוסס על מודלים שפותחו על ידי דנה חיימזון במטרה לסגל לזוג המטופל אורח חיים חדש שיאפשר פריחה אישית וזוגית, ההשלכות של הטיפול הינן שם דבר ברחבי הארץ והן ידועות בזכות התוצאות החיוביות שהושגו בזמן קצר.

לאורך התהליך כולו, שמה דנה על המוקד שלוש מטרות עיקריות:

1. שינוי אורך חיים שבסיסו שותפות הדדית.

2. לימוד הטכניקה לפיתרון בעיות באופן עצמאי.

3. הצתת אש האהבה מחדש, תהליך שמוביל לריגוש מחודש ממערכת היחסים.

איך המשבר הזוגי הופך למשבר משפחתי?

זוגיות מוציאה מהפרט התנהגות שונה בזמן של משבר זוגי.
בהיעדר התמודדות נכונה בני הזוג עושים סדרה של טעויות ש"תורמים" להגדלת הבעיה.
בני הזוג חווים תסכול וחוסר אונים אשר מקשה עליהם להתנהל באופן רגיל.

הקשיים באים לידי ביטוי באופנים שונים:

• חוסר שוויון במעמד ובכח בין אחים
• קשיים בהתנהלות שוטפת בשל קשיים אישיים בהתמודדות של אחד מהצדדים
• התפרצויות זעם או יחסים מתוחים
• התנהלות לקויה ותחושה שאין שותפות אמתית.

להלן מספר דוגמאות של סדרת טעויות שנעשות במצבים כאלה בתא המשפחתי:

1. שיתוף לא בריא –

בחירת ההורה לשתף את ילדיו במריבה או וויכוח יכולה להשאיר משקעים גדולים אצל ילדיו. מטרת ההורה במקרה הזה היא לקבל חיזוק ותמיכה מצד ילדיו על המקרה המסוים שממנו הוא נפגע.
ישנם מקרים אחרים בהם בלהט הרגע נפלטת "הערה" לאוזני הילדים על מנת לפרוק את התסכול הרגעי. מצבים כאלה מעצימים מאוד את הקרע הזוגי בתוך התא המשפחתי גם ביכולת לגשר לאחר מעשה בין בני הזוג מעצם הידיעה שהילדים נחשפו לתכנים קשים.
לעיתים, תדירות המריבות משתנה משום שבני הזוג מוצאים את עצמם משתדלים לפתור ולסלוח על דברים שנעשו אך הילדים לחלק הזה אינם נחשפים ולכן הם יותר חווים את העוינות והקושי מצד ההורים.
מריבה בין בני זוג היא חוויה עוצמתית מאוד לילד והיא מתויגת במקום חזק בתודעה של הילד.
הילד נחשף למצבים בהם הוא רואה את הוריו לראשונה מתנהגים בצורה שהיא זרה לו- צועקים, מקללים, בוכים והתחושה שלו היא חוסר אונים לאירועים אלה.

2. אווירה בבית –

לאחר מריבה גדולה רצוי לתת לדברים "להתקרר" אך תקופת צינון זו אינה מאפשרת לאווירה בבית להיות נעימה, התחושה שיש מתח באוויר שמקשה על כולם להמשיך ברוטינת החיים . חלק מהקושי הזה משפיע על הילדים בבית שמרגישים את המתח ולא יודעים איך להתנהל בביתם שלם, דבר שמערער את תפיסתם בנוגע למעמד הבית והמשפחה.

3. תדירות המריבות –

מעבר לעוצמת המריבה תדירות המריבות היא זו שגורמת לנו לראות את ביתנו כמקום שכייף להיות בו או מקום מתוח ולא יציב.
כתוצאה מכך,הדבר משפיע על התנהלות המשפחה. במקרים שבהם בני הזוג מרבים לריב, התייחסותם של בני הזוג בין מריבה למריבה גם הוא משתנה, היכולת להיות סובלניים ולגלות איפוק כבר לא קיים כפי שהיה במריבה הראשונה, רמת המוטיבציה והאנרגיות משתנות ותחושת הייאוש גוברת .במקרים שבהם העניינים לא נפתרים,בני הזוג "אוגרים" את אירועי העבר, דבר אשר מכוון את התנהלות הנוכחית ומגביר את תחושת התסכול.

4. תוצאות מתישות!

מצבים כאלה גורמים לכל אחד להגיב אחרת, אבל מה שמלכד את רב דפוסי ההתנהגות היא שאף אחת לא משנה את פני הדברים רק מעצים את הריחוק.
• התנהגות נמנעת – הבחירה להגיע מאוחר מעבודה –"אין לי כוח שוב להתמודד מולה, נמאס לי מהצעקות ומהקיטורים."..
• "מה שתגידי"- גם חלק מהתנהגות נמנעת היא פשוט לא להגיב או לא לשתף כדי להימנע מפיצוץ עם בן הזוג.
ביטול העצמי זה יוצר לאורך זמן קשיים שמאוד קשים אח"כ לגישור והתוצאה לכך היא התרחקות,הסתגרות בעולמו שלו.התנתקות.
• התחלתי לדבר לעצמי – בהיעדר הבנה והצפת התסכול, אתם מדברים לעצמכם, כמה נמאס לכם וכמה פעמים את כבר יכולים לבקש את אותו הדבר .

מה לעשות כדי לצאת מהמצב הזה?

להלן חלק מהדברים שיכולים לשנות משמעותית את פני הדברים,פתרונות אלה מתאימים לכולנו.

אל תתנו לכעס לנהל אתכם –

רובנו במצב של כעס ותסכול, אומרים דברים קשים. תשדלו לרסן את עצמכם ושאתם מזהים את המקום של להיות על ה"קצה" והנה אני כבר פולט פה עלבונות עדיף שאצא להירגע בחוץ, אעשה סיבוב ואקח נשימה עמוקה.

תתמקדו –

רבתם? התווכחתם? אל תשאירו את המצב כפי שהוא, כשתירגעו ותתנו קצת לדברים להתקרר תנסו להיות ממוקדים תביאו דוגמאות על מקרים קודמים שהפריעו לכם ובאותה הזדמנות תציעו גם פתרונות.

תיאום ציפיות –

כל זוג שהגיע אליי מצא לנכון לשתף את שותפו לחיים במה שמפריע לו רק לאחר שקרה משהו- לאחר מריבה.
אני מציעה לנהל שיחה שהיא לא תוצר של מריבה. תבחרו יום רגוע ששניכם במצב רוח טוב,לא מתוח ותחליטו שכ"א מביא רשימה של ציפיות מבן זוגו. ככה כ"א יבין מה האחר היה רוצה ומצפה לקבל בזוגיות שלו- תחליטו שהרשימה של בן זוגכם היא הפרויקט הבא שלכם.

חוקים עוזרים –

תחוקקו חוקים שמקובלים עליכם- לא הולכים לישון במצב של מריבה

להגדיר משך זמן מריבה –

שלא יעברו ימים ועוד..
במקרים מורכבים שמבחינתכם ניסתם הכל, רצוי לקבל חיזוק והכוון מקצועי מיועץ זוגי שיכול להתאים את הכלים במיוחד למקרה שלכם ובהתאם ליכולות שלכם להכיל את השינוי.
הרבה סובלנות והצלחה!

לסיכום, דנה חיימזון מזמינה אתכם לקחת את עצמכם בידיים ולהפקיד בידה את אמונכם לתקופה קצרה, משפחה הינה מערכת מורכבת שזקוקה לתחזוק בכדי לעבוד בצורה תקינה ולאורך זמן. הגורמים שיכולים לחבל במכונה הזו הם מרובים, אבל מניסיון, רובם ככולם פתירים, זה הרגע שלכם, המסע שנעבור יחדיו יעשיר את עולמכם, וישפר את איכות חייכם, הריי מה בסופו של דבר יש לכם בעולם אם לא אחד את השנייה?